קורס יסודות פלוס (Sababa Bike) - סקירה לאחר שנה

רענון טכניקה בסדנאת סיבובים עם רנן ביער עופר

הקדמה

לפני שנה ביצעתי קורס לשיפור יסודות רכיבה אצל טל רוזוב, מ Sababa Bike. בסקירה זו אשתף אתכם בחוויה שלי ובמה שלדעתי היה הקניה הכי טובה שעשיתי לתחביב הרכיבה.

בטרם החלטתי לגשת ולהרשם לקורס עלתה בי התלבטות האם להירשם או לא. מצד אחד, היה זה מפתה לומר לעצמי ש: ״לא צריך, אצפה בסרטוני הדרכה ביוטיוב, אשפר את הטכניקה ובמקום אשקיע בשידרוג גלגלים/שלדה״. מצד שני, המחשבה שכדאי לבצע החלטה עבור העתיד הדו-גלגלי שלי ניצחה. היות וקראתי כל כך הרבה המלצות שההחלטתי ללכת על זה וכך נרשמתי למחזור של ספטמבר 2021.

נטו טכניקה או יסודות פלוס?

אחרי ההחלטה להירשם עלתה שאלה נוספת שעליה צריכה להתקבל החלטה: האם להירשם לקורס מורחב, נטו טכניקה (כולל זמן אוויר וכו׳) או קורס בסיס, יסודות פלוס.

התייעצת עם טל המדריך והגעתי למסקנה שיסודות פלוס יותר התאים למה שחיפשתי בזמנו. חששתי שהנטו טכניקה יהיה אוברקיל, אני בדרך כלל הייתי נמנע מרכיבה אובר טכנית, או כזו שהרגשתי ששמה אותי בסיכון גבוה (קרי המסלולים הפיראטיים במשמר).

כולם פה מתחילים

המפגש הראשון היה קצת שוק בשבילי. רוב החברה במחזור היו חדשים בתחום, עם מעט ניסיון ברכיבה בסינגלים ובשלב הזה חששתי שעשיתי טעות ולא נרשמתי לקורס המורחב ( הרי ״אני כבר רוכב מנוסה״) החשש הגדול שעבר עליי הוא שרמת הקורס תיהיה בסיסית מידי.

מהר מאוד החשש הזה התבדה - לא רק שטל הצליח להיות קשוב, לצפות ולתת פידבק אינדיבידואלי, למדתי מהשאלות שעלו (לדוגמא, על אלמנטים של פחד ואיפה זה פוגש אנשים ברכיבה) וכן התחדדו אצלי נקודות שאילו לא הייתי שואל לגביהן, ככל הנראה היו נשארות ללא תשובה, שאלות אלו אולי היו נענות או נשאלות אילו הייתי הדרכה 1:1 או עם קבוצה יותר מנוסה. מצד שני, אם לא הייתי יודע לגבי השאלות, לא בטוח שהייתי יודע מה לשאול (מבולבלים? גם אני).

במהלך הקורס, אחת מהנקודות המעניינות היו לצפות בטל מתקן אחרים, אפשר לומר שזו הייתה חוויה מלמדת מאוד, יש פשוט Aha moment, כשמתבוננים במשהו מהצד, כמו הערות שניתנות בתרגולי פאמפטרק, כל אלו גרמו לי להתחיל להתבונן בכל רוכב לבחון את: עמידת המוצא, המבט, מרפקים בחוץ וכו׳ ולראות איך שהדגשים האלה לא מיושמים כמה הרכיבה פחות זורמת.

עומס קוגניטיבי והתאמת מהירות

חייב לציין כי ישנו דיסונס בין התחושה בזמן ההדרכות לבין הרכיבות הסמוכות לבד, כשרכבתי זה הרגיש שחסר הצופה מבחוץ (טל) שיתקן אותי אם אעשה משהו טעות.

הטיפ שאוכל לשתף הוא שיש צורך לקחת את הדברים לאט בהתחלה, יש תחושה של עומס קוגניטיבי כשמנסים ליישם ולשפר באותו הזמן (לפני שהצטבר זיכרון שרירים ופועלים יותר על סמך אינסטיקטים).

זה נשמע אולי טיפשי אבל ממש התבאסתי שבסטראבה לא ראיתי שיפור, הרגשתי איטי ובאיזהשהו שלב אפילו התחלתי לפקפק ביסוד של כיוון המבט. הרגשתי שבשביל המהירות שרציתי לרכוב בה המבט שלי חייב להיות נמוך, אחרת אני נכנס לסטרס.

באחד מהמפגשים הצפתי את התחושה מול טל ואילו הוא, שיתף את הסיפור של מתחרות הדאונהיל (״the basic is hard"), למרות ששמעתי את הסיפור לקחתי את ההערה של לתשומת ליבי והפסקתי להיות ממוקד בסטראבה/מהירות.

שמתי דגש לתחושות שלי, למצוא את הנקודה בה אני מפסיק להרגיש בנוח ולהוריד מהירות חזרה למקום שאני מרגיש נינוח. הכוונה שאינני עוד מתפשר על המבט, לא מתפשר על עמידה נכונה, לא מנסה לשבור שיאים אלא מתרכז רק ביסודות.

מצריך מחויבות

קשה לחשוב על חיסרון בלקיחת קורס שכזה, אך אם אני צריך ״לחפש מתחת לאבנים״ אפשר לומר שהקורס דורש מחויבות מהרוכבים. בסה״כ מדובר ב 6 מפגשים (כל אחד סביב 3 שעות) ואילו יום שבת זה היום הפנוי שלכם לרכיבות, קצת קשה לפנות עוד 2-3 שעות מהלו״ז בשביל הרכיבה השגרתית שלכם. קל וחומר, אם מדובר באדם עם מחויבויות משפחתיות וחברתיות נוספות.

מאידך, לא הייתי רוצה שזה יתנהל אחרת, התירגול הרציף הוא בסופו של דבר מה שמייצר תוצאות בזמן קצר יחסית להשקעה.

בנוסף, צריך גם לקחת בחשבון שרצוי מאוד לתרגל לבד בין הקורסים. אגב, פה יש לטל אחלה טיפ/גישה לישום מוצלח.

שנה אחרי / סיכום

כמו שהבנתם נהנתי מהקורס, עבורי הוא שינה את חוויית הרכיבה מקצה לקצה. אני מרגיש שיש לי הרבה יותר ביטחון, מנסה קווים וסינגלים שלא הייתי שוקל בעבר. כך שככל שהביטחון שלי עולה כך גם עולה ההנאה מהרכיבות.

אם תהיתם לעצמכם, בסוף גם התוצאות/זמנים השתפרו. נכון, לא תמצאו אותי מככב בראש ה KOMs, אבל מצאתי את עצמי מגלח עוד ועוד מהשיאים שלי (באופן מוזר התחושה היא שאני רוכב רגיל/לאט).

קשה להמחיש במילים כמה שזה משנה את הרכיבה ולדעתי זה תחום שהרבה רוכבים מזניחים (מעיד גם על עצמי).

הטיפ הגדול ביותר שתקבלו מהמאמר הקצר הזה הוא שנכון ששדרוג אופנים/בולם/גלגלים וכו׳ יראו הרבה יותר נוצצים בפייסבוק או אינסטגרם, אבל אם התקציב שלכם לא בלתי מוגבל נסו לתעדף הכשרות על פני שידרוגים - אני בטוח שלא תתחרטו.

החיוך שלא ירד בפיראטים בבן שמן (בהובלת אסי בן בסט) אומר הכל