חיים על סינגל ספיד - Kona Unit

או: הסינגל ספיד של צחי - חלק ראשון.

סינגל ספיד. כן, שוב. אני מעריך כי את תומר וה-Ragley כבר פגשתם.

בעיניי, תומר הוא חופר רשת מקצועי והפיק המון, המון מידע וכאשר אני כותב "הפיק", אז אני מתכוון גם למציאת מידע וגם ליצירת תוכן מקורי לאחר עיבודו. גם אני ממרום נסיוני, למדתי לא מעט מהתוכן.

התוכן שלי, בשני הפרקים, יהיה מעט יותר אישי,

חלק ראשון הוא "האופניים, השטח ואני". בלי לדבר על חלקים ספציפיים. אם אתם בקטע של מה הוחלף ומתי, דלגו לחלק השני לכשיהיה מוכן.

אז… אני? אוהב מכניקה ומכונאות, אוהב לחפור על פיזיקה, חוזק, חומרים ועוד ועוד. וגם חופר לא מעט בפייסבוק ובקבוצות.

אבל אם יש משהו שכמעט תמיד נכון, זה שמכניקה ומכונאות "אוהבים" פשטות ובסופו של דבר, עם כל הטכנולוגיה, אני אוהב דברים פשוטים.

קונה יוניט בגלגולה הנוכחי

סינגל ספיד. פשטות. שלדת פלדה לא קלה, זנב קשיח ובולם. פשטות. אני כנראה יכול לספור על יד אחת את הימים שהאופניים נאלצו לבלות לילה בחנות אופניים ב-7 שנים.

יש לי רק זוג אחד שהוא סינגל ספיד. אבל עבר אצלי למעלה מ-15,000 ק"מ משנת 2016. סטראבה תחלוק עלי ותאמר "14,821 ק"מ נכון ל- 8/1/23", אבל היום עוד לא נגמר ואפילו לסטראבה אני לא מספר הכל.

ואמנם סינגל ספיד, אבל האופניים שנשארו מהיום הראשון ועד היום "סינגל ספיד עם בולם" ואפילו שיחס ההעברה נשאר קבוע תמיד, עדיין שודרגו בהמון דברים. גם לכל השדרוגים, למה, כמה ומתי - אגיע.

היום אכתוב על הדרך

איך התחילה הדרך? אפילו אני לא באמת זוכר. אבל זה כי הזכרון שלי עובד רע "בעל פה" ומצוין ב"על פתק". מה שבטוח, אפילו לא עשיתי יותר מידי סיבובים על סינגל ספיד לפני שהחלטתי שזה המהלך הבא.

זה התחיל מרעיון שהתגלגל עד שהגיע התקציב, ואחרי סיבוב קצר ליד חנות סלאלום בית ינאי (ז״ל) החלטתי שיהיה בסדר וקפצתי למים.

האופניים הוזמנו עם בולם אוויר "הכי זול שיש" - RST First 29 וקוג 20, אשר עם פלטה 32 נותן יחס של 1.6. וזהו.

אני והקונה יוניט בזמן האיסוף בסלאלום בית ינאי - 6/11/2015

אני, אישית, התאהבתי. יחסית לזנב קשיח, האופניים נעימים לרכיבה, פשוטים, נקיים מהפרעות, צינורות פלדה בלי שום גיאומטריה מתחכמת, עם חיזוקים במקומות הנכונים, צביעה חצויה בצבעים ניטראליים יחסית שלא יהיו צעקניים מידי מצד אחד, אבל גם לא משעממים מידי.

הבולם הפשוט לא נתן הרגשה מאוד נעימה (אפילו אחרי טיפול), אבל עבד בסדר וסיפק את הסחורה, יש לומר, באמינות מופלגת - טופל פעם אחת לאחר כמה שנים, שירת את הסינגל ספיד כ-5 שנים והוא עדיין עובד לא רע על "אופני בית הספר" שיש לנו בבית.

בלי הילוכים

אומר מה שאני אומר לכולם - "החמור, הוא אותו החמור".

והכוונה - הרוכב הוא אותו הרוכב, עם או בלי הילוכים. כמובן שזה לא לגמרי נכון, אבל זה מספיק נכון.

את כל הרכיבות הכי קשות שלי כדוגמת אפיק כניסה, טיפוסים לחרמון וכדומה, את כולם עשיתי על הסינגל ספיד ואני יודע שעם הילוכים ושיכוך מלא הייתי מתאמץ יותר ונהנה פחות.

לסינגל ספיד יש 3 הילוכים - ישיבה, עמידה והליכה. ולכן, אפשר לצלוח הכל. מבחינתי, 99% מסינגלי קק"ל רכיבים לחלוטין עם ההילוך הנכון (ובסינגל ספיד, אתם תמיד בהילוך הנכון!). בכלל, אין הרבה עליות שאי אפשר לעשות ללא הילוכים.

אני אומר גם שזה כמו בחדר כושר, יש את זה שמרים 100 קילו 10 פעמים, ויש את זה שירים 10 קילו 100 פעמים. העבודה זהה. הסגנון - פחות. אם זה מה שכל אחד מהם אוהב ורוצה לעשות - מי אני שאתווכח?

אם אני מוצא בעיה שמפריעה לי בחוסר ההילוכים זה דווקא במישורים. חובב סינגלים כמוני לנצח יהיה על הילוך קל ואיטי מידי לקטעי קישור ו/או מישורים ארוכים. לכמה עשרות מטרים, אני יכול להגיע ל-35 קמ"ש.

לכמה מאות מטרים, אפשר להחזיק 25 קמ"ש. אבל לאורך זמן זה יותר לכיוון 20 קמ"ש. ובמישור זה לאט, ודורש סיבוב רגליים די מהיר. לאט, אבל אפשרי. (חובבי מישורים בעלי יחס קשה פשוט לא יוכלו לטפס.)

טיפוס באזור הכנרת. כולם יושבים, אני בעמידה על הקונה יוניט. קרדיט צילום: יואב לביא.

אני והקרקע

מבחינת רכיבה, לא שיניתי בכלום את הסגנון המועדף מבחינת הקרקע. תמיד אהבתי רכיבות של 100% סינגלים, כאשר לעלות בדרכים רחבות גם מתקבל בכיף. כל היעדים המוכרים (בן שמן, קנדה, עופר, חורשן, משמר העמק ועוד) ובעדיפות - פיראטיים. מבחינתי, סינגלי קק"ל טובים בעיקר לטיולים, חלקי קישור ומדידות זמנים (אבל לא בשישי / שבת בבוקר).

זנב קשיח, פלדה, בולם, גלגלי 29 - אוכלים הכל. נכון, לא מהר בירידה כמו שיכוך מלא, אבל גם לצלוח את השטח בלי שיכוך מלא מפיק הנאה ותחושת סיפוק. בנוסף, יוצא שבמרבית העליות, גם בסינגלים, הסינגל ספיד מחזיקים אצלי את כל גביעי הסטראבה.

אוכלים הכל - גם דרופים. אני לא כזה מוכשר, אבל מטר לפלאט זה נחמד, לפחות.

למי שמפקפק, סרטון דרופ קטן במשמר העמק, לא הכי טוב אבל גם לא הכי גרוע

האופניים והקרקע

בשנתיים הראשונות, היו לי במקביל גם אופני 26 איכותיים עם מהלך בולמים נדיב (KTM Bark 20) והם הוחלפו באופני Specialized Stumpjumper חדשים מודל 2018, אבל אפילו על האופניים החדשים הרכיבה הרגישה קופצנית, איבוד האנרגיה היה משמעותי בכל תוואי שטח ולרכוב עליהם ביחס לזנב הקשיח הרגיש כמו לרכוב על ספוג. מעבר לכך, כל פעם שאני עובר לשיכוך המלא בשטח אני שם לב כמה זמן ויחס מקבלים ההילוכים והדרופר.

על שיכוך מלא היה משחק רב עם ההילוכים והדרופר כל סלע, כל מעבר, כל עליה - דרשו נגיעה פה, נגיעה שם. ובסינגל ספיד? כלום. בתקופה ללא דרופר או עם דרופר 3 מצבים, שם במצב אמצעי וזהו. והכיף הוא שאפשר לעשות הכל, ממש הכל (נו, כמעט) עם טכניקה. כל הריכוז הוא על גישה, יציאה, תנופה, מנח גוף ועוד.

ברכיבות במקומות יחסית מישוריים כמו בן שמן*, זה רק בולט ומשמעותי יותר היות וזו לא רכיבת ON/OFF - כל הזמן יש עליה קטנה, ירידה קטנה, עליה קטנה, ירידה קטנה, מכשול וכדומה. שיכוך מלא (עם הילוכים ודרופר) ממש מציק לי במקומות כאלה! ואילו בסינגל ספיד אפשר פשוט להישאר באותו הסטטוס - אפילו ללא דרופר, מורידים את המוט לחצי התורן בתחילת הרכיבה - וזהו!

* בן שמן הוא "מישורי" בכך שיש בו המון סינגלים קצרים ועליות קצרות. אפשר לעשות בו 10 ויותר סינגלים ולצבור פחות טיפוס מאשר 4 "ראנים" במשמר העמק או 2 "ראנים" בכפר החורש.

לא רק שטח

כמעט אי אפשר לרכוב על אופניים בלי לרכוב בכלל בעיר. לפעמים זה קרוב וחוסר זמן, לפעמים אורבני עם חברים (חיפה, ירושלים… תענוג!), ועם שלושה ילדים שגם רוכבים - אז גם עם הילדים. וכך יש לאופניים גם אי-אילו קילומטרים עירוניים.

לא אשקר. עם הילדים או חברים בתל אביב או נתניה… לא מדהים. מדוושים מהר ולא מגיעים לשום מקום. כן, אפשר לקפץ על ספסלים וסלעים עירוניים, אבל את זה אפשר (ואולי עדיף?) לעשות עם השיכוך המלא. לשבור את האופניים על 1000 מדרגות? אז כן, עשיתי גם את זה יותר מפעם. כולל הפעם ההיא שעשיתי 1555 מדרגות בירידה לים בנתניה ועליתי ברגל עם האופניים. ועדיין. לא להיט.

יתרונות? הטיפוסים בחיפה או ירושלים. ופאמפטרק. בעיר יש פאמפטרק!

אין מה לדבר - סינגל ספיד או לא, זנב קשיח בפאמפטרק זה מעולה.

אבל, אל תמדדו פאמפטרק בסטראבה. ואם כן, ואתם בכפר יונה, נראה אתכם עוקפים את ה-396.4 קמ"ש שרכבתי בו… לפחות לפי סטראבה. צחוקים איתך, סטראבה.

פאמפטרק כפר יונה, פחות מקילומטר מהבית. קרדיט צילום: יואב לביא.

מדריך רכיבה

בעוונותי הרבים, עשיתי גם קורס מכונאות אופניים (אצל אילן שאול) וגם קורס מדריכי רכיבה דרך איגוד האופניים.

איך זה קשור לסינגל ספיד? טוב, זה לא ממש קשור. רק בערך.

סינגל ספיד אלו אופניים שתמיד אפשר לסמוך עליהם. אני יוצא להדריך, יוצא לאמן, רוכב עם צעירים, מבוגרים, טיולים קלים וטיולים קשים, בעיר ובשטח, בצפון ובדרום, ליווי קבוצות, "איש צוות בשטח", מוביל או סוגר של רכיבה ("סובב ירושלים" 50 ק"מ, "בשביל הבנים הדרוזיים"), סובב רמלה, עזרה למדריכים אחרים, בדיקת מסלולים לתחרויות או איסוף שילוט בסיום… האופניים עשו המון קילומטרים כסוס עבודה. תרתי משמע. פנצ'רים? אפס! תקלות? אפס. מעביר שבור או הילוכים קופצים? פחחח…. הצחקתם.

שני הדברים היחידים שאי אפשר ללמד על האופניים האלו (בערך) זה כיוון בולם אחורי והעברת הילוכים נכונה.

סינגל ספיד ואתם

האם סינגל ספיד מתאים לכם? תמיד אפשר לנסות!

אבל אני ממש לא מיסיונר בנושא.

האם זה יעבוד? לא בטוח. אופניים זה שריטה, ואצל כל אחד השריטה שונה. אני מכיר לא מעט שאוהבים סינגל ספיד. אבל גם אם הם לא מעט - הם עדיין מיעוט.

סינגל ספיד זה אתגר כוח מצד אחד, וצריך גם לשלם בויתור על בולם אחורי. (יש שיכוך מלא סינגל ספיד. ממש נדיר. על שיכוך מלא לרוב מאבדים את אחד היתרונות הבולטים שהוא יעילות דיווש.)

רוב האנשים יעדיפו הילוכים לעליות, ושיכוך מלא לירידה. למה? שאלה טובה.

הטיפוס המסורתי לחרמון של קבוצת הילוך אחד, 1/10/21.

אופניים כזוג שני

כאשר יש גם שיכוך מלא איכותי, תמיד אפשר עדיין לבחור בסינגל ספיד, כדי שיהיה מה לתת לילד המפלצת רכיבה כדי שיוכל לרכוב במשגב (בתמונה) או במשמר העמק. למה שישבור את הזנב הקשיח שלו…?

וברצינות, כן, אני עדיין לפעמים בוחר בשיכוך המלא. לפעמים גם זה כיף! בכל זאת, אי אפשר לומר שלהילוכים ושיכוך מלא אין יתרונות. יש מקומות (נגיד: חורשים) שהכל שם "קצר וקשוח" וזה באמת יכול להגיע לרמה שבה כבר יוצא הכיף מהסינגל ספיד ו/או מהזנב הקשיח. לייחוס, אם בפארק קנדה הייתי יכול לעשות את הטיפוסים על הסינגל ספיד ואת הירידות על שיכוך מלא - זה היה מושלם!

בקטנה אוסיף, מדריך רכיבה חייב 2 זוגות. אפילו אם זה זוג עיקרי ואופני כניסה, היות ואין כזה דבר "לא יכול לעבוד, האופניים בסדנא". אז אני מפונק עם 2 זוגות שהמגבלה שלהם היא הרוכב. כבר הגעתי לגיל שאני יכול להרשות לעצמי.

משגב עם הילד (ברכיבה עם "החופשיים")

על הגלגולים של האופניים, למה וכמה וכל מה שטכני באופניים שלי - בפרק הבא.

בינתיים - בריאות, אושר והמון רכיבות טובות!