בימים האחרונים, בעיקר בשל העובדה שמרבית הרוכבים פוקדים את הסינגלים המדהימים במדבר (סינגל הסוכר, סינגל רחם, סינגל יהל-קטורה, סינגל נאות סמדר ועוד..) אנו עדים לתאונות רבות.
הרשת מתפוצצת עם מגוון סרטונים בהם אנשים מתרסקים, מתהפכים ולשמחתנו - יוצאים בריאים ושלמים כדי לספר על החוויה.
אחת מהנקודות החשובות ביותר שלמדתי לאורך שנותיי כרוכב הן הצורך הממשי בצבירת ידע דרך ערוצים מקצועיים.
נכון, אפשר לגשת לאינטרנט ולצפות בכמה סרטונים כפי שאני עשיתי, אבל למה לשלם מאות שקלים על ״הקפצות״, דלק, נסיעות, אופניים יוקרתיים ודלק ולא לקחת לפחות הדרכה בסיסית אחת?
אני לא פה כדי להטיף חלילה, גם אני טעיתי בדרך ושילמתי על כך לא מעט, אני פה כדי להעלות תהיה ואולי אף לחדד את הנקודות הבסיסיות שעל כל רוכב לקחת, אני מקווה שלאחר תום הקריאה והצפייה בסרטונים תקחו לעצמכם לפחות טיפ אחד שיכול להציל חיים ברכיבה על אופניים.
עמידת מוצא
המיקום הבסיסי שלנו כרוכבים אמור להיות במרכז האופניים, לא רכונים מידי קדימה ולא מגרדים את הרכיבה הגלגל האחורי עם הישבן - פשוט באמצע.
מרכז הכובד אמור להיות במרכז האופניים, הגוף אמור להיות משוחרר בחלקו הקדמי (לא לאחוז חזק מידי את הכידון), הברכיים כפופות, מבט קדימה וחשוב - הפדאלים במצב מאוזן ולא מאונך.
צפו בסרטון של טל רוזוב שמסביר על חשיבות עמידת המוצא והמיקום הנכון שאמור רוכב להימצא בו בזמן רכיבה על אופני שטח.
בנוסף למה שטל מסביר (מקווה שצפיתם בכל הסרטון) אני יכול לספר כי הנקודות החשובות ביותר שיש לצאת מהן מכל רכיבה, הן דווקא הנקודות בהן נכשלתם.
לדוגמא, אילו ניסיתם לעבור אלמנט מסויים ונפלתם, מה למדתם מזה? האם הייתה דרך נכונה יותר לעשות אותו? אולי נמצאתם בפוזיציה פחות טובה והאם מרכז האופניים היה חלק אינטגרלי ברכיבה שלכם.
מבט רחוק
אילו תסתכלו על מספר רוכבי אופניים לא מנוסים, תראו שהמבט שלהם קבור איפשהו בין הגלגל הקדמי לרבע מטר קדימה. ההתהפכות במקרה כזה, תהיה בלתי נמנעת.
חשוב מאוד להביט רחוק, לנסות לקרוא את השטח ולהבין את השטח ואת הסכנות בדרך, התכנון הנכון של הרכיבה מתחיל בציפיה לאתגר ולא בשאננות (זו דעתי בכל אופן, כמובן שניתן לחלוק עליה).
שדה הראייה שלנו מוגדר כשטח שאותו אנחנו מסוגלים לראות בנקודת זמן מסוימת. במצב תקין, שדה הראייה האופקי הוא קרוב ל-180 מעלות ואילו שדה הראייה האנכי, כלומר מלמעלה למטה, הוא סביב ה-100 מעלות.
עוד כדאי לדעת שישנם הבדלים באופן שבו אנחנו קולטים אובייקטים שונים ברחבי שדה הראייה שלנו. כך למשל צבע אנחנו מסוגלים לזהות בעיקר בחלק המרכזי של שדה הראייה, ולעומת זאת תנועה מזוהה טוב יותר דווקא בחלקים ההיקפיים.
הסיבה לכך היא שהתאים קולטי הצבע נמצאים בעיקר במרכזה של הרשתית שהיא השכבה בעין שממירה קרני אור לאותות חשמליים שמועברים למוח על-מנת שיפענח אותם ואילו התאים קולטי התנועה נמצאים בחלקים הפריפריאליים. כמו כן שדה הראייה של הראייה הדו-עינית, זו שמספקת לנו תפישת עומק, הוא כ-120 מעלות בלבד וזאת בגלל שיש חפיפה מסוימת בין שתי העיניים.
מכאן נובע, שבהנתן ומדובר באדם ללא מגבלת ראיה כלשהי, ככל שתביטו רחוק יותר ולמרכז יותר, כך תוכלו לראות יותר פרטים בדרך וכאמור, להעביר מידע למוח ולמערכות השולטות בגוף להתכונן ולהגיב למכשולים בדרך.
אגב, בנשימה זו חשוב להזכיר שיש צורך ביחידות אימון בכל זמן שמתאפשר לכם (פאמפטראק, רכיבות עם שימת דגש על אלמנטים וחזרה עליהם ועוד.), הם יכינו אתכם להתמודד עם כל מה שעתיד להגיע בשטח.
מילות סיכום
תאונות בלתי נמנעות, הן יקרו כל עוד אתם עוסקים בספורט שכזה, מה שכן ניתן למנוע הן שגיאות שיכולות להפתר בעזרת תרגול נכון ומעבר על הבסיס ברכיבת אופניים, אימון והדרכות.
מאחל שנדע רכיבות טובות יותר בסוכר ובכל הסינגלים בארץ ותזכרו - מגינים, קסדה ושות׳ הם אמצעי פסיבי להגנה, החלק האקטיבי יגיע מכם.
**** נקודה חשובה על זכויות יוצרים: הסרטונים הועברו ברשת ה-FaceBook ו-WhatsApp ולא ניתן למצוא את מקורם. אילו את/ה הבעלים של הסרטון אנא**צור/י קשר**כדי שנוכל לקשרן אליך ו/או להסירם בהנתן ותרצה/י ****
